"אני לא צריכה לעשות ארבעה טרקים בהודו, שניים בפרו, לזרוק ארסנל חברים ולהוציא שלושה תארים כדי בסוף להבין שהתורה אמת."
גליה הנוקד, אמא לחמישה כותבת את סיפור חייה: החזרה בתשובה בגיל 20, החיים בקהילה ליטאית בירושלים והחיפוש שלא נגמר

נולדתי בקיבוץ, אל תוך מציאות רחוקה וכמעט מנותקת מדרך החיים על פי היהדות.

שרידים מאוד סמליים מן העולם הדתי נותרו כעיטור נחמד לאורח החיים הקיבוצי, כגון לבוש לבן בחג השבועות, אפיית חלות בגנים בימי שישי בצהריים, וקריאת קטעים נבחרים מתוך ההגדה של פסח בסדר הקיבוצי.

בשלב מאוחר יותר גם אלו הלכו ודעכו.

בשנים בהן התבגרתי, החלו האידיאלים שאותם תפשתי כאבן היסוד של החברה הקיבוצית להתפרק. הקיבוץ החל לעבור הפרטה והמבנה הכלכלי השפיע על המבנה החברתי.

תחושתי הייתה שעולם הערכים והאידיאלים המקודשים עליהם חונכתי מותיר אחריו חלל חסר שהתקשה להתמלא.

בגיל 20 לקראת סוף השירות הצבאי, החל אצלי תהליך של חיפוש אחר מערכת חיים ערכית, כזו השואפת לשלמות, לתיקון. מיותר לומר שהחברה הדתית בכלל והחרדית בפרט הייתה המקום האחרון בו חשבתי לבדוק…

אבל דווקא שם כנגד כל הסיכויים, הרתיעה הגדולה והדעות הקדומות מצאתי את שאהבה נפשי.

אחי הבכור נותר לבדו במערכה, שלושת אחיו נהיו דתיים והוא נשאר להגן על שארית הפליטה.

אנחנו מכינים ביחד ארוחת ערב, אני חותכת סלט והוא עומד לידי ומתקיף:

"מה כבר ראית שהחלטת כל כך מהר? טיילת בעולם? חקרת איזה משהו? מי אמר לך שזה הדבר הנכון?"

אני חותכת את הסלט בהתמדה ותוך כדי מחפשת תשובה "אני לא צריכה לעשות ארבעה טרקים בהודו, שניים בפרו, לזרוק ארסנל חברים ולהוציא שלושה תארים כדי בסוף להבין שהתורה אמת"

הוא מעביר לי את הכרוב, "מה את בכלל יודעת על התורה??"

"האמת, שלא הרבה… חוץ מזה שהיא שלי, ואני רוצה לקיים אותה כיהודייה

"מה כבר עברת בחיים שהחלטת? את כולה בת 20!"

"תביא לי עוד שני גזרים, וזה לא מרחק המסעות בקילומטרים שאנחנו עושים בעולם, זה מרחק המסעות שאנחנו עושים בנפש"

"איפה קראת את זה באיזה ספר לרוחני המתחיל?"

"האמת שזה שלי…" אני צוחקת "אבל זה באמת מזכיר משהו מאחד הספרים של לואיז היי"

הוא לא צוחק

"אז בגלל שקראת איזה כמה ספרים נראה לך שכבר הבנת הכל?!"

וככה זה ממשיך וממשיך…

לפני השינה אני הולכת לספר סיפור לבת שלו, אחייניתי בת החמש,

הוא צועק אחרי "דיר באלק שלא תעזי שום דבר דתי!,

את תנסי להחזיר לי אותה בתשובה אני אחזיר לך את כל ה17 ילדים שיהיו לך בשאלה!"

(מתוך הספר "כמו שהייתי אז")

המעבר היה חד ומהיר, תוך מספר חודשים מצאתי עצמי בתוך לב הקהילה הליטאית חרדית בירושלים, לומדת תורה מהבוקר עד הערב.

לאחר מכן המסלול הרגיל הכולל חתונה, ילדים...