"אני לא צריכה לעשות ארבעה טרקים בהודו, שניים בפרו, לזרוק ארסנל חברים ולהוציא שלושה תארים כדי בסוף להבין שהתורה אמת."
בספר הראשון אני כותבת את סיפור חיי, כמו ספר זיכרונות ותובנות. התמקדות בשנים של החזרה בתשובה בגיל 20, החיים בקהילה ליטאית בירושלים והחיפוש שלא נגמר.

נולדתי בקיבוץ, אל תוך מציאות רחוקה וכמעט מנותקת מדרך החיים על פי היהדות.

שרידים מאוד סמליים מן העולם הדתי נותרו כעיטור נחמד לאורח החיים הקיבוצי, כגון לבוש לבן בחג השבועות, אפיית חלות בגנים בימי שישי בצהריים, וקריאת קטעים נבחרים מתוך ההגדה של פסח בסדר הקיבוצי.